<h1>תשובות חכמי פרובינציא דיני הלואה וערב סימן ל"ה</h1>
<h2>דף פו.</h2>
קיימא לן דאגב קרקע יכול להקנות מטלטלין או מעות שהן מופקדין ביד אחר [ב"ב ע"ז ע"ב] דלא בעינן צבורין בה [קידושין כ"ז ע"א], ודווקא דאיתנהו בעין, דאי ליתנהו בעין כגון מלוה אין אדם יכול להקנותה אגב קרקע כיון דאינה בעין, מידי דהוה אקנין דאין אדם יכול להקנות בקנין כי אם דבר שהוא בעין, אבל איכא לעיוני אם בהודאה יכול אדם להקנות מלוה על פה, כדאמרי' גבי פקדון לודי אסור דהלין זוזי דרב מרי נינהו, ומסתברא דאין אדם יכול להקנות מלוה על פה לאחר בתורת הודאה כי אם במעמד שלשתן, דאם איתא דיכול אדם להקנות מלוה על פה בתורת הודאה, ואינו יכול לחזור אע"פ שאינו במעמד שלשתן הא דאמרי' [כתובות פ"ו ע"א] המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול כו', עד מאי תקנתיה ליקרקיש ליה בזוזי וליכתוב ליה שטרא על שמיה, לימא מאי תקנתיה לכתוב זה המוכר שטר הודאה מודה אני דחוב שיש לי אצל פלוני מזה האיש הוא ולא יהא צריך לקרקש זוזי, וצ"ע.
